פסק-דין בתיק ת"א 8680-06

מבוא

1. התובע, יליד 6.7.84, נפגע בתאונת עבודה שאירעה ביום 26.10.03. במועד התאונה היה התובע עובד ניקיון בשופר סל קריית ספר.
2. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעות: נתבעת 1 (להלן- "שיאון"), חברה שעסקה במועד התאונה בעבודות אבטחה, שמירה וניקיון, אשר העסיקה את התובע במועד התאונה; נתבעת 2- מבטחתה של נתבעת 1; נתבעת 3 (להלן- "שופר סל"), אשר בסניפה עבד התובע בעת התאונה.
3. שופר סל שלחה הודעה לצד השלישי נגד שיאון ונגד מבטחתה, בטענה שעל פי ההסכמים ביניהן מוטלת החבות על שיאון.
4. שיאון שלחה הודעה לצד השלישי נגד חברת עמישב שירותים בע"מ (להלן- "עמישב"), ונגד מר אביהו בן ציון (להלן- "אביהו"), בטענה שהאחרון, שהיה עובדה של עמישב, הוא זה שגרם לתאונה שבה נפגע התובע והוא האחראי לנזקיו. בפסק דין חלקי נמחקה התביעה נגד עמישב, בהסכמה. מעדותו של אביהו עולה שההודעה לצד השלישי לא הומצאה לו. בפועל הוא אף לא הגיש כתב הגנה ולא התגונן בפני התביעה. אישור מסירה לא הוגש לבית המשפט ולא התבקש מתן פסק דין, ולפיכך ההודעה נגדו נמחקת.
5. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
6. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, האחריות והאשם התורם, וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובע והפיצוי שלו הוא זכאי בגין נזקיו.
7. אקדים ואציין שלאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים מצאתי שיש לדחות את התביעה. במהלך שמיעת הראיות התברר שגרסתו של התובע הייתה גרסה בדויה, שאינה משקפת את נסיבות התאונה כפי שאירעה. די בכך כדי לדחות את התביעה. מעבר לדרוש מצאתי שנסיבות התאונה כפי שהוכחו בפני, אינן מעידות על רשלנות של מי מהנתבעות, ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדן גם בשל כך.

נסיבות התאונה

8.       תמצית טענת התובע הייתה כי התאונה אירעה תוך כדי ביצוע עבודות ניקיון בכניסה  לסניף השופר סל בקרית ספר, לאחר שהתובע נדחף מאחור, כפי הנראה בידי לקוח של הסניף, איבד את שיווי משקלו ונפל על מקל המטאטא שהחזיק בידו. מקל המטאטא העשוי מתכת, היה פגום, ובעת שפגע בעינו הימנית של התובע, נגרם לה נזק רב ועיוורון מלא.

9.       במהלך שמיעת הראיות הוברר כאמור כי נסיבות התאונה היו שונות מהמתואר בגרסת התובע, וכי יש להעדיף את גרסת הנתבעות, לפיה אירעה התאונה בשעה שהתובע ואביהו שיחקו במטאטא. במהלך המשחק פגע מקל המטאטא בעינו של התובע, וגרם לחבלה.

10.   כפי שאפרט להלן, מצאתי שיש להעדיף את גרסת הנתבעות לנסיבות האירוע, וזאת בשל מספר טעמים: ראשית, מנהל הסניף שבו אירעה התאונה העיד שלאחר התאונה ערך תחקיר אודות נסיבותיה. במסגרת התחקיר אמרו לו הן התובע והן אביהו שהתאונה אירעה תוך כדי משחק ביניהם, במהלכו של המשחק בעט אביהו בטעות במטאטא, אשר פגע בעינו של התובע וגרם לחבלה; שנית, גרסת הנתבעות נתמכת בדוח החוקר אשר חקר את אביהו סמוך לתאונה, ושמע ממנו גרסה דומה לנסיבותיה. אביהו עצמו במהלך חקירתו הנגדית לא הכחיש את הגרסה לפיה בעט במטאטא בעיטה שגרמה לתאונה, אלא התחמק ממתן תשובה ברורה לנסיבות האירוע, מסר גרסאות סותרות, ועדותו בכללותה תמכה בגרסת הנתבעות; שלישית, גרסתו של התובע עצמו הייתה רצופת סתירות, ולא הייתה עקבית. גם עדותו של התובע תומכת למעשה בגרסת הנתבעות, בחוסר העקביות, בהתחמקויות, בהעדר גרסה ברורה, הכול כפי שאפרט להלן.

גרסת התובע

11.   בכתב התביעה תיאר התובע את נסיבות התאונה וטען כי ביום התאונה, במהלך עבודתו בעבודות ניקיון בסניפה של שופר סל בקריית ספר, בעת שטיאטא את הרצפה, נתקל בו אחד הלקוחות בגבו. התובע החליק ונפל, והמטאטא העשוי מתכת נכנס לעינו הימנית. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע קשות בעינו הימנית.

12.   בתצהיר עדות ראשית פירט התובע שביום התאונה טיאטא את אזור הכניסה לחנות, שהיה מלא בלקוחות יוצאים ונכנסים. לפתע הרגיש שהוא נדחף מאחור.  "ככל הנראה אחד הלקוחות שביקרו במקום דחף אותי בטעות". התובע תיאר כי הוא איבד את שיווי משקלו, ובשעה שנפל, נכנס קצה המתכת של המטאטא לעינו הימנית. כתוצאה מכך נחבל התובע קשות בעינו. התובע הטעים בתצהירו כי הוא לא ראה מי דחף אותו, הוא רק חש שנדחף ואיבד את שיווי משקלו.

13.   בתצהיר פורט שחלקו המתכתי של המטאטא היה חד וחשוף, ללא חלק הגומי העליון, שהיה חסר. כן פורט שמיד לאחר שנפל ושהחלק המתכתי של המטאטא נכנס לעינו, התאספו במקום אנשים רבים, לרבות לקוחות. אביהו הוא הראשון שניסה לסייע לו, עד שהגיע למקום אמבולנס אשר פינה אותו לבית החולים.

14.   במהלך חקירתו הנגדית, נשאל התובע אודות השומר, וניסה בתחילה להרחיק את עצמו ממנו (עמ' 6 -7). כבר בשאלה השנייה נשאל על ידי באת כוח נתבעות 1 ו- 2 האם הוא יודע את שמו של השומר שעבד במקום, והשיב שיש יותר משומר אחד, אף שאל באיזה שומר מדובר. לאחר מכן השיב כי הוא זוכר שהיה אדם שמן וכהה. לאחר מכן השיב ששמו היה אבי או אביהו, או משהו כזה. את שם משפחתו לא זכר. התובע השיב כי השניים היו חברים, אף השיב בחיוב לשאלה האם היה השומר מוצב בכניסה לחנות.

15.   התובע השיב כי בעת התאונה היה אביהו במרחק של כ- 9 עד 10 מטר ממנו. הראשון שהגיע אליו לאחר התאונה היה אביהו (עמ' 8, שורה 12).

16.   על פי עדותו של התובע, איש לו ראה את התאונה. לשאלה האם אחד מהלקוחות דחף אותו, השיב בחיוב. כן השיב שהלקוחות יוצאים ונכנסים, הם אינם עומדים, ואיש מהם לא בא אליו. לשאלה האם הלקוח שדחף אותו עצר כדי לראות מה אירע, השיב התובע "אולי עמד אולי המשיך ללכת, אני לא מכיר את הלקוחות" (פרוטוקול הדיון, עמ' ; 8, שורה 1). לאחר מכן השיב שיתכן שאותו לקוח עצר, ואולם הוא לא אמר דבר, יתכן שפחד וברח (שם, שורה 5).